השעורה הינה דגן והיא משמשת פחמימה מורכבת ממקור עמילני. השעורה עשירה בחלבון, ויטמינים מקבוצת B, מינרלים, בעיקר: סידן, ברזל, מגנזיום ואבץ. כמו כן, היא מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים.
השעורה מוכרת בדר"כ כגריסי פנינה, אך חשוב לדעת ששעורה היא למעשה גריסי הפנינה לפני תהליך העיבוד, מה שמקנה לה כמות גדולה יותר של סיבים תזונתיים.

השעורה וגם גריסי הפנינה הינם הפחמימה בעלת האינדקס הגליקמי הנמוך ביותר והם מכילים את המינרל כרומיום, שידוע כתומך במצבי סוכרת ומוריד את תשוקת הגוף למתוק. לכן, מומלץ בישול של שעורה להשתמש במי ההשרייה על מנת לא לאבד את הכמות הגדולה של הכרומיום.

השעורה יכולה לשמש כמזון פונקציונאלי לאנשים הסובלים מהסינדרום המטבולי – השמנת יתר(בעיקר בטנית), יתר לחץ דם, כולסטרול ושומני דם גבוהים ובראש ובראשונה מחלת הסוכרת.

ידוע שפחמימות שונות יוצרות אלרגיות או אי סבילות אצל חלק מהאנשים, השעורה נחשבת כפחמימה היוצרת הכי פחות תגובות אלרגיות, ולכן היא מתאימה ברוב המקרים גם לאנשים עם רגישיות לפחמימות אחרות.
לאנשים הסובלים מרגישות במערכת העיכול (גזים/נפיחות/ תסמונת המעי הרגיז וכו') מומלץ להנביט את השעורה על מנת למנוע תופעות אלו.
הוראות הנבטה לשעורה:
להשרות את השעורה במים קרים למשך הלילה, לשטוף ולסנן.
להעביר את השעורה הלחה לכלי רחב, לכסות עם מגבת ולהשאיר פתח אוורור.

בכל העדות הייתה נהוגה צריכת גריסי הפנינה על בסיס קבוע, בשל היותה פחמימה מורכבת,זמינה ומשביעה. והיא מככבת בכל סוגי החמין על כל עדותיו ותרבויותיו.
שילוב של שעורה/גריסי פנינה עם קטנייה (שעועית למיניה/חומוס/עדשים) מהווה תחליף לארוחה בשרית משום שהשילוב יוצר חלבון מלא.

מעבר לגרגירי השעורה המוכרים בבישול, ניתן לשלב שעורה בצורות נוספות, למשל: תחליף קפה משעורה, לאנשים שמבחינה בריאותית מוגבלים בצריכת קפאין, קמח שעורה, שיכול לשמש להכנת מאפים שונים. 

ראה מתכונים - תבשילי שעורה